תקופת מבחנים, חוסר שעות שינה, לחץ ועייפות שאי אפשר לתאר במילים. ואז אני מקבלת שיחה עם הצעה לפרויקט, לא שגרתי בלשון המעטה. כזה שגורם לך להבין שאתה צריך לעצור את כל מה שאתה עושה ולהקדיש את עצמך אליו. פרויקט צילום של חולת סרטן שנרפאה מהמחלה הנוראית הזו שקיננה בגופה, ואז הגיעה לסיבוב שני. הסיבוב השני הביא אתו תובנות ושינויים חיצוניים נפלאים. איילה שילון מספרת לי על תרופה ביולוגית שצבעה את שערה כסוף ועוררה המון תגובות של הסובבים אותה, הן זרים והן קרובים. הקרובים אמנם יודעים מדוע צבע שערה השתנה, אך הרחוקים אינם יודעים ומרעיפים מחמאות ללא הרף. הם אינם יודעים את מאחורי הקלעים כי הם חשופים רק לבמה, והבמה בשיא תפארתה.

https://steemitimages.com/DQmUZSZkSFc5zBXjZ4A8n1d5dvmAEJrwD2knzmWfL4cuLRk/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%941.jpg

בפגשי את איילה וכבר בשיחתנו הראשונה הוקסמתי מהדרך בה היא בחרה ללכת והאופן בו היא צוחקת על המחלה ונהנית? מהמבצעים שהיא מקנה לה, כמו: צבע חינם לשיער, הסרת שיער בכל הגוף ומחמאות מכל הבא ליד.

https://steemitimages.com/DQmV8svpf8Q3mHjq2zBQWhwQ35PwHV3fgQU9ZgNNH2jH6gd/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%946.jpg

רצינו להוסיף משמעות נוספת לתמונות, לתפוס תמונה שתשדר את המצב של איילה. לדוגמא, בתחנת הרכבת, בין ההמון היא מתיישבת לתרגל יוגה. הרגע הזה שהיא במצב סטטי וכולם מסביב בתנועה לא נפסקת. ההפסקה הזו שהיא צריכה מהאינטנסיביות של המחלה, הטיפולים, התשישות.

https://steemitimages.com/DQmdjsWPo6QoJFqXNPoBdzdYVtUFCfzLJ8NKPSA6ESYL1gB/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%943.jpg

תמונות נוספות צילמנו במטע של לימונים ובמזבלה של המושב, התמונות צולמו בהשראת השיחות שקיימנו. בין היתר, האופן בו היא מקבלת את המחלה או במילים אחרות "הופכת את הלימונים ללימונדה".

https://steemitimages.com/DQmQtWpp44PSRRyxzD2rAMpiSRnd1fehWarCAq3hkXLLGeZ/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%942.jpg (https://steemitimages.com/DQmZ9MPXzMW9YzxYbz6Sws6ceqq1JBby3XCyHZiaThLqqYX/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%944.jpg) https://steemitimages.com/DQmWtNpg2beC37J1HNGwCvs3FHqX3TmUtDwMpVAyC1uSgaC/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%947.jpg!(https://steemitimages.com/DQmZKeBs8StHSfMr46zZdgvPZTHRQgjywcwpXqnHEw8HVBM/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%945.jpg)

היו לי יומיים מעוררי השראה והארה עם איילה ובעלה גדעון. הרגשתי חלק ממשפחה חמה ועוטפת, זה נגע בי נורא. חששתי לקחת את הפרויקט צילום, עלתה בי השאלה האם אני מספיק מקצועית לפרויקט כזה רגיש, במיוחד כשהנושא קרוב אלי. יש לי דודה חולה שליבי יוצא אליה. הלכתי על זה ואמרתי לעצמי שכשעושים את זה מהנשמה זה חייב להשתקף.

כשאתה מסיים פרוייקט לא תמיד אתה יודע האם הצלחת בו או לא ולעיתים אין לדעת, איילה חתמה אותו במשפט "זה בדיוק מה שרציתי", ומכאן ששתינו זכינו בעשייה ובסיפוק שלא יסולאו בפז.

הפוסט הזה מוקדש לאיילה שילון ז׳׳ל, שלימדה אותי שיעור לחיים

כתבה שפורסמה במגזין ״און לייף״, עיתון הארץ. 2.5.2016

״איך למצוא במחלה את הצדדים החיוביים״